WELCOME TO THE
השלב הבא כבר פה, עידן חדש בפתח וכולנו מוזמנים לחוות מרחב ווירטואלי שנקרא – המטאוורס.
בסדרת המאמרים הבאה אנסה לסייע לכולנו לגבש תמונה יותר ברורה של מה זה המטאוורס בעידן האינטרנט החדש ה- WEB 3.0
העולם מתחיל שינוי, בואו נהיה חלק מזה.
עידן הווב 3.0 קורה עכשיו
מעטים האנשים שמבינים עד הסוף את המהפכה האדירה הזו. קשה להגיד מה הולך לקרות אבל דברים מתחילים לקבל ביטוי ורצוי לאמץ כמה שיותר מידע, להבין את התהליכים כדי לדעת לפעול תחת הכללים המתהווים של העולם החדש הזה. בואו נתחיל מהסוף: מי שלא יבחר להיכנס לעולם הזה יישאר מאחור, יותר מדי זמן מאחור ואנחנו הופכים לפועלים לא מעודכנים, וכמו הסבים והסבתות שלנו, נאלץ להיעזר במישהו שכן מבין כדי לתווך פעולות בסיסיות במרחב הוירטואלי הזה. אז בואו נצלול ישר פנימה ונתחיל לגרד את פני השטח של עידן הווב 3.0.
כדי להתחיל להבין מהו עידן הווב 3.0 צריך להסתכל אחורה ולהבין מה היה עידן הווב 1.0 – תחילת האינטרנט וההתפתחות שלו לווב 2.0.
ההיסטוריה של האינטרנט על קצה המזלג
ווב 1.0 הכיר לנו את האינטרנט שאנחנו מכירים היום: כביש מהיר של מידע, כמות אינסופית של אינפורמציה שמצויה ונגישה לכולם באמצעות העולם שחובר על ידי ה-www (או: world wide web) הרעיון המהפכני הזה שלכל אחד מאיתנו יש מחשב בבית או במשרד ודרכו אנחנו יכולים לשתף מידע זמין וחופשי באתרים כמו ויקיפדיה, להתעדכן בחדשות וכו׳, וזה הכל נראה ממש מובן מאליו היום אה?
ואז הגיע עידן ה-ווב 2.0 (בערך 2004) שבתורו הכניס את הכלכלה הצרכנית לעולם האינטרנטי, חנויות אונליין נפתחו וה- E-Commerce התחיל להתפתח בקצב היסטרי במקביל ליצירה של יצירה של הרשתות החברתיות שהתחילו להחליף מסות של אינטראקציות בינ-אישיות, ואפשר גם לומר שהרשתות החברתיות התחילו את התהליך של ההחלפה. אנחנו עכשיו מוכנים להבין את השלב הבא שהוא (תופים!!!):
ווב 3.0 גבירותי ורבותיי! ברוכים הבאים לעולם החדש שמציג סט של כללים חדשים שלא היינו רגילים אליהם עד היום: אנשים יוצרים NFT טוקנים (אסימונים, תוכן, אמנות, מוזיקה וכו') ומוכרים אותם (מינט) מבלי להזדקק לתיווך של חשבון בנק, אלא מונעים על ידי ארנקים דיגיטליים שמחזיקים מטבעות קריפטולוגיים: ביטקוין, איתריום ואחרים. הבעלות של התוכן הן של המשתמשים ולא של חברות ענק. הבלוקצ'יין הוא בסיס הכלכלה ששייכת לכולם ונושא סופר מרתק בפני עצמו. מדובר על מהפכה שמשנה את כל כללי המשחק שהכרנו עד עכשיו ועם נגיף הקורונה בעולם, הבידוד החברתי שמהווה זרז אדיר להחלפות של סגמנטים בכלכלה, בתחומי חיים רבים שהולכים לכיוון המטאוורס: העותק הדיגיטלי של החיים האמיתיים שלנו שמהווה סוג של מצע וירטואלי, יש אפילו כאלה שאומרים שההתפתחות הטבעית של גיימינג מבוסס ריבוי משתמשים עכשיו מקבל תפנית ועובר לעולם האמיתי עם דריסת רגל מאוד משמעותית.
אבל וואו רגע רגע, שמענו כל כך הרבה מושגים לאחרונה: בלוקצ'יין, NFT, מינט ודרופ, מטאוורס, קריפטו, איך אוכלים את כל זה?
כל מושג בתחום הזה מקיים איזשהו תפקיד וכרגע מה שחשוב הוא להבין הוא שכל מה שנכתב כאן קשור אחד לשני וכל מושג מהווה אבן נוספת במבנה של הווב 3.0 החדש וההבנה מגיעה ומחלחלת בסוף. אנחנו לאט לאט ננסה להסביר ולתקשר את כל אבני הבניין הללו באופן קונסטרוקטיבי כדי להבין את ההיגיון שעומד שמנסים ליישר את כל המושגים הללו אחד אחרי השני.
בואו נתחיל ממש ממש מההתחלה ונפשט את המושגים והדברים למושגים שאפשר לעכל:
המין האנושי, או יותר נכון ההתפתחות הטכנולוגית האחרונה מאפשרת לנו לייצר עולם וירטואלי חדש ואימרסיבי שמאפשר לחקות אספקטים מהעולם האמיתי ולייצר מעין מיקרו-קוסמוס מקודד שאליו אפשר להיכנס דרך כל מחשב אונליין, קונסולת משחק, משקפי vr או ar (נגיע למושגים האלה בהמשך), המשקפיים של אפל, ולמעשה כל פריט חומרה שמאפשר חיבור אינטרנט מהיר יודע לתווך לנו את העולם הוירטואלי הזה שנקרא בשפה פשוטה: מטא וורס.
המטאוורס הוא ורסיה דיגיטלית של העולם האמיתי ובסופו של דבר אין למטאוורס משמעות אחת, אלא מספר משמעויות. שאומרים מטאוורס מתכוונים לכל מיני סביבות שונות כמו: סביבות משחק או סביבות ומרחבים וירטואליים שיכולים להיות למשל המרחב המטאוורסי Second Life – שמאפשר ליצור אווטאר להסתובב בו בעולם משלך דרך מחשב ביתי, או למשל מיינקראפט, רובלוקס, וכל משחק מרובה משתתפים אונליין יודע לייצר סביבה וירטואלית שבה שולטים אנשים אמיתיים מאחורי מחשבים או חומרה אחרת ומפעילים את אותם אווטארים, דמויות משחק. אז זה המטאוורס.
מה עוד נחשב מטאוורס בעיני? סביבות חדשות שנוצרו ממש לאחרונה כמו: Decentraland, Sandbox, (אגב, שמתם לב ש- Decentraland הוא אתר בסיומת org, מה שאומר שאין לו כוונה ממוסחרת out of the box). כל אחת מהסביבות האלו מייצרת סוג של מטאוורס שבו אפשר כבר למשל לערוך בו אירועים רבי משתתפים וממש לקנות בו שטחים (נדל״ן וירטואלי), לרכוש פריטי לבוש לאווטאר שלך, להסתובב ולייצר אינטראקציות עם אווטרים של משתמשים אחרים אונליין.
אז נכון לשלב זה המרחב שנקרא מטא הוא לא אחר מסביבות שנוצרו על ידי המשתמשים לטובת המשתמשים, ומי שמייצר את כל התוכן הם המשתמשים. למה זה חשוב? כי המטאוורס או הגרסאות שהזכרתי נכון להיום לא מונעות על ידי חברות ענק כמו אפל, גוגל, מטא (פייסבוק) או אפיק למשל. חברות מסחריות גדולות מגיעות לרוב עם סל גדול מאוד של אינטרסים כאשר הן מנגישות את המוצר שלהם בחינם למשתמש הקצה שלא משלם על השימוש ברשת, אבל ניזון מפרסומות ומידע שנדלה עליו משמש למגוון מטרות מסחריות אחרות. בפייסבוק הרי אנחנו לא משלמים דמי כניסה או דמי שימוש וההכנסה העיקרית של צוקרברג היא מפרסומות הרי פייסבוק היא פלטפורמת הפרסומות האולטימטיבית כי שיודעים מה אנחנו אוהבים, יודעים לטרגט אותנו טוב יותר עם פרסום ממוקד. זה לא דבר רע בהכרח אבל עלול להפריע לחלק מהמשתמשים שלא רוצים את מידת החשיפה הזו. יש עוד המון אספקטים לשימוש ברשת כמו פייסבוק, לינקדאין או אחרות אבל מה שחשוב להבין הוא שבמטאוורס השאיפה היא שהמשתמשים כולם יהיו הבעלים של הכל ופה אנחנו נוגעים בנקודה הבאה החשובה בעידן הווב 3.0 והיא: בעלות ונכסים.
הנה הצצה לאחד מהמטאוורסים – זהו Sandbox:
אז אמרו שיש עולם, אפשר להיכנס אליו, זה בחינם. אחלה, עד כאן הכל מצוין, אבל איך משיגים את האיזון העדין הזה שכולם שם וכולם ״בעלי הבית״? ובכן פה אנחנו טובעים מושג חדש ונכנסים לעומק הקורה והוא: הבלוקצ׳יין.
אז מהו הבלוקצ׳יין ולמה חשוב להבין את המושג הזה עד הסוף כדי לפצח את המושג מטא-וורס?
ננסה להסביר את המושג שמורכב מהלחם של שתי המילים: Block Chain. בפשטות, הבלוקצ׳יין הוא מערכת תיעוד ורישום שניתן לדמות אותה למעין ״קופה רושמת״. זוהי למעשה רשימה מאוד מאוד ארוכה של קוד מתגלגל שבכל רגע נתון נמצא בכל מחשב אפשרי על פני כדור הארץ (או ליתר דיוק על מחשבים שמחזיקים ארנק אלקטרוני).
בואו נדמיין לרגע מסחר בעולם שהכל בו קוד ואין בו סחר בכסף אמיתי. אמן יוצר תמונה דיגיטלית ומוכר אותה תמורת 100 ₪, מישהו בא וקונה ממנו את התמונה תמורת 100 ₪ והתמונה שייכת כעת ללקוח שקנה. איך הלקוח מוכיח שהוא הבעלים של התמונה בעולם שכולו קוד? ובכן כאן בדיוק נכנס לתמונה הבלוקצ׳יין! אותה "קופה רושמת" שנמצאת (בגדול) בענן, מאוחסנת ומגובה על כמות אדירה של מחשבים (כן, גם זה שלכם אם אתם חלק מזה) וכל מחשב כזה מחזיק עותק של הבלוקצ׳יין ועוזר לכולם לוודא שכל עסקה כמו זו של ה-100 ₪ יושבת ורשומה בבלוקצ׳יין כעסקה כשרה לכל דבר.
אז מה שקורה במטאוורס, ואפילו מחוצה לו, שיושבים שני צדדים: מוכר וקונה, והתיווך של העסקה מתבצע על ידי הרשימה האינסופית שנקראת בלוקצ׳יין. אפשר אפילו להגיד שכדי לקנות או למכור כבר לא צריך בנק אלא ארנק וירטואלי עם מטבע קריפטולוגי. וואו ואוו, עצור! ארנק וירטואלי ומטבע קריפטולוגי? עוד שני מושגים מרחיקי לכת שאין לנו מושג מאיפה הם באו, אבל אנחנו פה כדי לפרק את המושגים אחד אחד, ונמשיך להבין את המהלך הבסיסי ביותר: טרנזקציה בין אנשים.
כסף בעולם האמיתי הוא רק מרכיב חלקי בליבת הסיסטם המסחרי שלנו. אנחנו, כולנו בלי יוצא מן הכלל, מאמינים אמונה שלמה במטבע המקומי שלנו שיוביל אותנו לפתרונות של בעיות או לרכישה של נכסים – כולל דיגיטליים. כסף אמיתי עובד טוב רק שכל הצדדים מחזיקים מידה איתנה של אמון בו. אם למשל תושבי מדינה קטנה מאוד יחליטו שפתאום נמאס להם להחליף עיזים בכבשים, עם אומדנים ושערי המרות בין עז לכבש, התושבים יתחילו לעבוד עם מטבעות כסף ויחליטו ביחד כמה מטבעות עז שווה וכמה כבש ועל-פי זה הם יבצעו עסקאות ממכר ומסחר חופשי.
אז ביססנו מידה של אמון, מה עכשיו?
לעשות את הצעד הראשון.
אז כדי לשלם 100 ₪ במטבע קריפטולוגי לאמן עבור תמונה דיגיטלית ייחודית שתהיה שלי ורק שלי, אני צריך כסף אמיתי, כן כן הכסף שנמצא בעולם האמיתי. אנחנו בכל שלב יכולים לקחת כסף אמיתי בתור השקעה ראשונית ולהמיר אותו למטבע קריפטולוגי ולאחסן אותו בארנק וירטואלי ולהתחיל לגלגל את העניין במרחב המטא (חשוב לי לציין שאני לא קורא לאף אדם להשקיע, אינני יועץ השקעות ואני לא ערב לכך שלא תפסידו כסף במיוחד בשלב הראשוני שהכל רק תופס צורה, אז – בזהירות!). אני אוהב לחשוב על זה קצת כמו שפייפאל מאפשרים לשמור כסף אמיתי בארנק דיגיטלי עם מטבעות אמיתיים כמו דולר, שקל, אירו וכו' כך גם הארנק הוירטואלי שמחזיק מטבע קריפטו מקודד מסוג ביטקוין או איתריום. הדבר היחיד שמשתנה הוא המטבע עצמו: כדי לסחור במטאוורס אפשר לעיתים להשתמש במטבע רגיל כמו דולר או אירו אבל לרוב המטבע יהיה קריפטו כדי שהוא יהיה מוכן לרישום ב״קופה הרושמת״ – בבלוקצ׳יין אחרת הוא יצטרך לעבור המרה בכל פעולה, המרות שעולות לא מעט כסף.
אז איך בפועל מתרחשת הטרנזאקציה בין אנשים במטא (בבלוק)?
בואו נבין ביחד דבר אחד: הרישום הטכני בבלוקצ׳יין של עסקה ייחודית אומר כך: אני משלם 0.1 ביטקוין למישהו, מה שאומר ששורת קוד כלשהו תופיע בצד אחד של הקופה שמודיע שיש לי פחות 0.1 ביטקוין (או איתריום, או כל מטבע אחר לצורך העניין). ישנה עמודת אמצע: נדמה שזהו המוצר – היצירה הדיגיטלית, אין חשיבות לזהות הנכס כרגע. בצד השני של הקופה יהיה מתועד ורשום את זהות מי שמקבל 0.1 ביטקוין ממני ושכרגע יש לו 0.1 ביטקוין יותר ממה שהיה לו מקודם.
בגדול בגדול- זה בדיוק מה שהבנקים וחברות האשראי עושים, בתשלום בהעברה בנקאית או יותר נפוץ באמצעות כרטיסי אשראי שאנחנו קונים משהו מתבצע תהליך זריז של אימות נתונים ברשת האשראי וש.ב.א (שירותי בנק אוטומטיים) שמוודאים בזמן אמת ותוך שניות שיש לנו מספיק כסף לשלם עבור המוצר, שיש צד שני שיודע לקבל את הכסף והכל נרשם בפירוט האשראי ובחשבון הבנק שלנו. אם דמיינתם את זה בהצלחה – ברכותיי: הבנתם מה זה בלוקצ׳יין בהקשר המטאוורסי שלו והבנתם מדוע אנחנו לא צריכים בנקים ומטבעות קיימים.
אז עד עכשיו הצלחנו להבין איך אפשר להניח את היסודות לקיום כלכלה וירטואלית במרחב המטאוורסי, עכשיו אנחנו בשלים לדבר על מושגי יסוד חדשים כמו: NFT, מינט, דרופ וכד׳.
אז כמעט תמיד שאנחנו מבצעים פעולת רכישה של מוצר, אותו מוצר יכול להיות מוצר פיזי כמו מעיל, או אפילו שירות כמו תיקון סתימה בכיור או משהו אמנותי כמו הופעה חיה למשל. בעולם המטאוורסי הכל קיים בהיבט הווירטואלי ואני יכול לנסות להמחיש את הסיטואציה עם דוגמת האמנות הדיגיטלית.
התהליך קורה שאמן מייצר תמונה שהוא יצר, צייר, רשם או ערך בפוטושופ למשל ועד לרגע המכירה שלה היא בבעלות הבלעדית של האמן. האמן החליט להציע אותה למכירה – תהליך שלרוב נקרא מינט / Mint או Minting עד לרגע המכירה שנקרא Drop / דרופ. יכול מאוד להיות שהאמן הזה כבר ידוע ומוכר ומצייר למחייתו בעולם האמיתי כבר 30 שנה ועם שם ידוע, שזה ביג דיל בעולם המטא ובכלל. הוא החליט שהוא מחליף את יצירות האמנות הייחודיות שלו בציור דיגיטלי עם לוח דיגיטלי, על מחשב – בגדול התהליך שהוא עושה הוא מעין החלפה של המדיה מהעולם האמיתי במדיה דיגיטלית שמתורגמת לביטים, או קוד אם תרצו. היצירה החדשה שלו שמתאימה את עצמה לעידן הווב 3.0 וכעת יודעת להיסחר במטאוורס כיצירה ייחודית, כזו שאין לה תחליף ומי שיקנה אותה כלקוח יהיה הבעלים החדשים והחוקיים של אותה יצירה. אגב, יש יצירות עם העתקים זהים שנמכרים למספר מוגבל של אנשים, כלומר שעתוק מדויק של יצירה שנמכר ב-100 יחידות ל-100 אנשים קיים ומהסיבה הפשוטה: כדי שהאמן יוכל למקסם רווחים למרות שהיצירה איננה ייחודית ומאה איש יהנו מבעלות על עותק שלה.
בנקודת הזמן הזו אנחנו מוכרחים לשאול את השאלה הבאה:
הרי אפשר פשוט להוריד את התמונה למחשב. איך מוכיחים בעלות על יצירה?
התשובה הקצרה: עם הרישום בבלוקצ׳יין! שהכל חשוף לכולם ואחרי כל טרנזאקציה שמתבצעת בין שני צדדים ו-NFT, מתבצע ווידוא של העסקה על מספר גדול של מחשבים שנותנים ציון ״כשר״ לעסקה ורק לאחר תהליך הווידוא רק אז הבעלות עוברת בצורת שורת קוד שמתארת במדויק את העסקה: המוכר, הקונה, הסכום, תאריך וכל מיני שדות טכניים שנדרשים כדי לתעד את העסקה בעשרות, מאות או אלפי מחשבי קצה של משתמשי קריפטו בכל העולם. הבעלות על נכס דיגיטלי נרשמת ומתועדת תוך וידוא של המון מחשבים + לא מעט זמן מיחשוב (Gas fee) שמבצע פעולת וידוא ומגבה את התיעוד על מספר מאוד גדול של מחשבים. השרידות של הבלוקצ'יין היא אינסופית, הסיכוי למחיקה טוטאלית של הרישום שואף לאפס וכך גם הביטחון שלנו בתור יוצרים או בתור לקוחות לעשות עסקים ולעבוד תחת סט החוקים של המטאוורס והכלכלה הדיגיטלית בעידן הווב 3.0.
בזכות הטכנולוגייה של הבלוקצ׳יין לא יעזור לאף אחד שיוריד את התמונה של האמן למחשב, הבעלות החוקית והסכום ששולם, ה-Certificate או החתימה הדיגיטלית הייחודית תיהיה שייכת אך ורק למי שקנה את היצירה. נפשט את זה עוד יותר: מי שיוריד את התמונה וינסה למכור אותה ביוקר, יצטרך להוכיח בעלות ובלי רישום מדויק וציון גבוה בווידוא העסקה בבלוקצ׳יין, אין לאדם הזה כל סיכוי לעשות עסקה חוקית – כלומר, בחוקים של המטאוורס.
הזכרנו את ה-NFT. אנחנו יודעים מה זה, אבל מה הקטע של ראשי התיבות?
בעולם המטא נכס דיגיטלי נקרא NFT = Non Fungible Token. בתרגום הנפוץ לעברית: ״אסימון חסר תחליף״. ה-NFT הוא ברקוד, תעודת זהות, מזהה ייחודי, פיסת קוד ארוכה וחד פעמית בעולם שאין לה שכפולים. ה-NFT נכתב בשפה של המטאוורס כדי שיוכל להירשם בבלוקצ׳יין כנכס בעל ערך אמיתי, עם שווי ובעלות, קשור או לא לחוזה חכם או סתם יושב ומחכה למכירה. ה-NFT הוא המערכת הטכנית שמייצרת למוצר הזה ברקוד, חתימה מקורית, שטר בעלות, מזהה ייחודי, טיקט למסחר ולחוזים חכמים (גם במושג הזה נגע בהמשך) ומאפשר את אבן היסוד של המסחר הדיגיטלי במרחב המטאוורסי.
נפתח עולם חדש של מסחר משום שלא רק יצירות אמנות נכללות כמושגים של נכסי NFT, גם קטעי וידאו של הדאנקים הכי מפורסמים ב-NBA נסחרים, הטוויט הראשון Ever של מייסד טוויטר נמכר לאיש עסקים מלזי ב-2 מיליון דולר. למעשה כל דבר שאנחנו רואים בו בעל ערך יכול להפוך להיות NFT. אגב, הנה הציוץ שנמכר:
just setting up my twttr
— jack⚡️ (@jack) March 21, 2006
בואו נפסע רגע כמה צעדים אחורה ונסתכל על הכל מלמעלה: הכלכלה העולמית מתפתחת בעידן הדיגיטלי, במיוחד בזמן קורונה נכסים דיגיטליים הולכים ותופסים תאוצה, ראינו איך שני המייסדים של OpenSea.io הופכים למיליארדים, הנה הכתבה עליהם בפורבס. אבל בואו נשאל את השאלה המתבקשת, איך שני חבר׳ה צעירים הופכים למיליארדרים בתוך זמן קצר? כי הם הצליחו לקיים את שני התנאים לכל סטרטאפ או הזדמנות עסקית ייחודית:
א. הם זיהו את הזדמנות
ב. הם מימשו אותה בזמן
ובוא נאמר את זה בקול רם: הפלטפורמה OpenSea שהם יצרו היא פלטפורמה שמתווכת בין יוצר לקונה! התיווך בין האמנות לבין הנכס הדיגיטלי שווה כסף, ההמרות (Gas fee), האקו-סיסטם סביב זה פשוט נוצר ומתפתח מאליו. זיהוי ההזדמנות הוא כמובן האישו פה לא העובדה שמדובר פה על פעולת תיווך, משום שמה שהחבר'ה האלה עשו מעטים מאוד כמוהם עשו אבל המוצר או הסביבה שהם פיתחו תפסה והביאה טראפיק משמעותי יותר מהשאר. יש להם מתחרים כמובן, אבל בתחום מתחדש בקצב היסטרי, יש מקום לכולם ויש מי שיודע לעשות מזה את הכסף הגדול ובעיני – שאפו ענק.
תמונת מסך מתוך אתר OpenSea:
אז על מה אנשים עושים כסף? האם בסך-הכל מדובר פה על ערך וסנטימנט וזהו? כן!
זה בדיוק זה! אנחנו מוכנים לשלם כסף עבור דברים \ נכסים שמייצרים אצלנו רגש. לא ממש משנה לאיזה צורך אנחנו קונים, לפעמים זה תמונה על הקיר שאין לה שום משמעות כלכלית אלא אסתטית ולפעמים זה לפטופ חדש עם משמעות עסקית-כלכלית הדוקה. זה באמת באמת יכול להיות כל דבר, החל מאמנות דיגיטלית, קטע וידאו ועד לדומיין. כל דבר נסחר בעולם המטא כנכס NFT, אגב גם פריטי לבוש לאווטאר הבא שלך נמכר בקריפטו כלשהו כ-NFT.
אנחנו נרצה להחזיק בעלות על נכסים שמייצרים אצלנו את הרגש הנכון, נרגיש מחוברים ליצירה ואז עצם הרכישה ייצור אצלנו סוג של שמחה, יש האומרים הפרשה של דופמין במוח, שבתורו יוצר לנו תחושה של שמחה ואופטימיות. זוהי קניה רגשית לכל דבר ועניין אם זה מרגש אותנו וזה אחלה, זה קורה גם בעולם האמיתי וזה לגמרי בסדר שהבעלות שלנו לא תהיה רק על תמונה ייחודית שעל הקיר אלא גם כתמונה דיגיטלית, אבל החלק היפה פה- שאנחנו יכולים להגיד שיש לנו בעלות על הנכס הדיגיטלי הזה בזכות עקרון הבלוק – הנכס כתוב באופן פומבי באלפי או עשרות אלפי מחשבים בכל רגע נתון בבלוקצ׳יין, ספר פתוח שקריא לכולם. אז כן, הבלוקצ׳יין מתפקד לא רק כקופה רושמת אלא גם כמחלקת טאבו ורישום, שמאפשרת להוכיח בעלות ״טאבו״ על נכס דיגיטלי כלשהו.
אם כבר דיברנו על טאבו, אז מה הקטע של רכישת קרקעות דיגיטליות – כאילו WHATTTT?
אז פה צריך להבין דבר אחד: מה שמייצר סנטימנט – מייצר ביקוש ואם יש מספיק טראפיק של מספיק אנשים שרוצים את אותו דבר הוא הופך לחשוב וערכי. דיגיטלי או לא, הוא יהיה חשוב ויכול מאוד להיות שהוא ייחודי והוא בכלל טוקן NFT אבל האמת לאמיתה היא שאם יש ביקוש, המחיר עולה.
אז אמרנו גם ש-NFT יודע להיות כל מיני דברים, אז כן, גם קרקע דיגיטלית או נדל״ן – שטח שמבוסס על קוד באיזשהו עולם מטאוורס גם שווה כסף. כמה כסף? כמה שאנשים יהיו מוכנים לשלם עליו ואם יהיה מספיק ביקוש לאותו מקום, המחיר שלו יעלה בדיוק כמו בעולם האמיתי. הכל תלוי במידת האמון של קהל היעד, אם כמה עשרות אלפי אנשים בתור התחלה מאמינים שהטיים סקוואר המטאוורסי הראשון, למשל בסנדבוקס, הוא-הוא הנדל״ן הכי חם שקיים – המחיר שלו יכול להאמיר למיליוני דולרים. אפילו סנופ-דוג רכש לעצמו אחוזה בסנדבוקס והרים חתיכת מופע עם אקו-סיסטם שלם שבו אפשר לרכוש ביגוד, לעצב מכוניות (כן, הן עושות Bounce), ולקבל כרטיס כניסה מוקדם להופעה של סנופ באחוזה. הנה, תראו לבד:
אז כמו בעולם האמיתי קיימת הגבלה של השטח שהיא בעיני סופר חשובה כי היא מייצרת מסגרת ביקוש מוגבל מה שבתורו מניח את גבולות הגזרה ליצור שווקי משנה ותנודות ביקוש משתנות, בדיוק כמו בעולם האמיתי, הרי אם המשאב הדיגיטלי כמו למשל ביטקוין לא היה מוגבל, השווי שלו היה מתאפס. הנה כתבה שמנסה לשפוך קצת אור על מה יקרה שכל הביטקוין יכרה לגמרי וייסחר בעולם בסך הסופי שלו.
אז ככה בדיוק עובד הנדל"ן הדיגיטלי. ואז אנחנו שואלים את עצמנו – איך, מתי, איפה ומי יקנה את מרחב הקולוסיאום ברומא המטאוורסית? מי יהיה הבעלים של הסנטרל פארק? האם נצטרך לשלם שכירות לבעלים של ה-NFT של דאון טאון מנהטן כדי לערוך שם הופעה של אריאנה גראנדה? הרי כבר הוכח שאמנים הרוויחו יותר כסף מהופעות אונליין בשנה האחרונה מאשר בטור ההופעות בעולם האמיתי. זה מטורף.
אוקיי! בואו ניקח נשימה עמוקה וננסה להבין את מה שקראנו עד כה.
היה לנו הרבה לספוג, אבל ככל שנחקור ונקרא או אולי נצטרף לאחד או יותר מהמטאוורסים המוצעים כיום, או שנשקיע בקריפטו ונרים NFT ואם יתמזל מזלנו גם נמכור משהו – זה עדיין צעד ראשון וחשוב בעידן הווב 3.0.
זהו מאמר הפתיחה בסדרת המאמרים ובמסגרת הקהילה שלנו בתלת מימד ישראל! בקרוב נרחיב על ההשלכה לעולם התוכן של אדריכלים, תלת מימד, תכנון ועיצוב ונדבר על ההזדמנויות החדשות שגלומות העולם הזה. הישארו קרוב.
אל תשאירו את המחשבות שלכם בראש, בואו נדבר על זה בקבוצת הפייסבוק שלנו או בקבוצת הוואטסאפ ISRAEL3D META.
נתראה בצד השני!
משה.